פישינג או בדיקת חדירות לארגון – מה אתה בוחר?

בעולם אבטחת הסייבר, ארגונים מתמודדים עם מאבק מתמיד על אבטחת הנכסים הדיגיטליים שלהם. בין האסטרטגיות הרבות הזמינות, שתי טכניקות נפוצות בשימוש הן דיוג- פישינג ובדיקת חדירות. למרות שאלו עשויים להיראות דומים, ישנם הבדלים משמעותיים בין השניים. במאמר זה, נחקור את ההבדלים הללו, את היתרונות והחסרונות שלהם, ונעזור לך להחליט איזו גישה היא הטובה ביותר בכדי לאמן את העובדים שלכם לזיהוי סכנות שכאלו.

מה זה פישינג?

פישינג היא טכניקה המשמשת פושעי רשת כדי להערים על אנשים לחשוף מידע רגיש כמו סיסמאות, פרטי כרטיסי אשראי ומידע אישי אחר. זה נעשה בדרך כלל באמצעות דואר אלקטרוני, הודעת טקסט או מדיה חברתית. התוקף יצור אימייל שנראה כאילו הוא ממקור לגיטימי, כגון בנק או סוכנות ממשלתית, ולאחר מכן ישתמש במגוון טקטיקות של הנדסה חברתית כדי לשכנע את הקורבן ללחוץ על קישור או לפתוח קובץ מצורף.

היתרונות של פישינג

פישינג יכול להיות כלי רב עוצמה עבור ארגונים המעוניינים להעלות את המודעות לחשיבותה של אבטחת סייבר. על ידי שליחת הודעות דיוג מזויפות לעובדים, ארגונים יכולים לזהות אזורי חולשה ולספק הדרכה לשיפור עמדת האבטחה שלהם. בדיקות דיוג יכולות להיות דרך יעילה לחנך את העובדים לגבי הסכנות של לחיצה על קישורים חשודים או הורדת קבצים מצורפים ממקורות לא ידועים.

חסרונות של פישינג

עם זאת, ישנם גם חסרונות פוטנציאליים לשימוש בדיוג כטכניקה. אם לא נעשה כראוי, הדבר עלול לגרום לבהלה וחרדה מיותרת בקרב העובדים, ולהוביל לסביבת עבודה שלילית. בנוסף, אם לא יודיעו לעובדים מראש שהם יהיו חלק ממבחן פישינג, סביר להניח שהם יפלו מתקפת פישינג אמיתית בעתיד.

מהי בדיקת חדירות?

בדיקת חדירות היא תהליך של הערכת אבטחת הארגון על ידי הדמיית התקפה על המערכות שלו. ניתן לעשות זאת באופן פנימי או חיצוני, בהתאם לצרכים הספציפיים של הארגון. מטרת בדיקת החדירה היא לזהות נקודות תורפה במערכת ולתת המלצות כיצד לתקן אותן.

היתרונות של בדיקת חדירות

היתרון העיקרי של בדיקות חדירה הוא בכך שהן מספקות מבט מציאותי יותר על מצב האבטחה של הארגון. בניגוד למבחני פישינג, שבודקים רק את תגובת העובדים למייל מזויף, בדיקות חדירה מדמות התקפה אמיתית. זה יכול לעזור לזהות נקודות תורפה שאולי לא יהיו ברורות אחרת. בנוסף, ניתן להשתמש בתוצאות של מבחן חדירה לתעדוף יוזמות אבטחה והחלטות תקציביות.

חסרונות של בדיקת חדירות

בדיקות חדירה עשויות להיות יקרות, גוזלות זמן ודורשות רמה גבוהה של מומחיות טכנית. בנוסף, ייתכן שזה לא אפשרי עבור ארגונים קטנים יותר עם משאבים מוגבלים. יתר על כן, בדיקת חדירות יכולה לספק תמונת מצב של עמדת האבטחה של הארגון בנקודת זמן מסוימת בלבד. זה לא יכול להבטיח שהארגון יהיה מאובטח מפני כל ההתקפות האפשריות.

קבלת ההחלטה

כשזה מגיע לבחירה בין פישינג לבדיקת חדירות, אין פתרון אחד שמתאים לכולם. הגישה הטובה ביותר תהיה תלויה במגוון גורמים, כולל גודל הארגון, התקציב ומצב האבטחה הנוכחי. הנה כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון בעת ​​קבלת ההחלטה:

מטרות: מה מטרת התרגיל? האם להעלות את המודעות בקרב העובדים או לזהות נקודות תורפה במערכת?

תקציב: מה התקציב לתרגיל? בדיקות חדירה עשויות להיות יקרות, ולכן ייתכן שארגונים קטנים יותר יצטרכו להסתמך על בדיקות דיוג במקום זאת.

משאבים: האם לארגון יש את המומחיות הטכנית לבצע בדיקת חדירות? אם לא, ייתכן שיהיה צורך לשכור ספק צד שלישי.

תזמון: מתי הזמן הטוב ביותר לבצע את הבדיקה? ניתן לבצע בדיקות פישינג על בסיס קבוע, אך ייתכן שיהיה צורך בבדיקת חדירות רק פעם בשנה.

תאימות: בהתאם לתעשייה, תקנות התאימות עשויות לדרוש שימוש בבדיקות חדירה כחלק ממסגרת אבטחה רחבה יותר.

חינוך עובדים: מבחני דיוג יכולים להיות כלי שימושי לחינוך עובדים לגבי החשיבות של אבטחת סייבר. עם זאת, חשוב להודיע ​​מראש על מטרת הבדיקה כדי למנוע תוצאות שליליות.

סובלנות לסיכון: בסופו של דבר, ההחלטה בין דיוג לבדיקת חדירות תסתכם בסובלנות הסיכון של הארגון. אם הארגון נמצא בתעשייה בסיכון גבוה או מחזיק בנתונים רגישים, בדיקת חדירות עשויה להיות האפשרות הטובה ביותר.

סיכום

גם לבדיקת פישינג וגם לבדיקת חדירות יש יתרונות וחסרונות. המפתח הוא לבחור את הגישה המתאימה ביותר לצרכים ולמטרות הספציפיות של הארגון. בסופו של דבר, ככל הנראה מסגרת אבטחה מקיפה תכלול את שתי הטכניקות כחלק מתוכנית אבטחה רחבה יותר. המטרה צריכה להיות יצירת תרבות אבטחה שמעריכה חינוך, מודעות והערכה מתמשכת של מצב הביטחון. על ידי כך, ארגונים יכולים להגן על הנכסים הדיגיטליים שלהם ולמזער את הסיכון לאירוע אבטחת סייבר.

Write a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *