כי במציאות עם שפע אדיר של איומי אבטחת מידע ותקיפות סייבר, הארגון צריך את ההגנות הנכונות, המתאימות והאיכותיות ביותר, אשר מוגדרות ומיושמות בצורה אופטימאלית. אפילו אם יש לכם מומחה אבטחת מידע וסייבר, בחינה כוללת של המערכות ע"י גוף מקצועי היא בהחלט משהו שרק יכול לשפר את המוכנות. ייעוץ אבטחת מידע והגנת סייבר בודק את איכות ותאימות המערכות הקיימות שלכם, מאתר חולשות ופרצות אבטחה ומספק המלצות אופרטיביות שלגמרי יכולות לחסוך לכם כסף ואת נזקי התקיפות.

למרות תפיסה די נפוצה, יש הבדל בין אבטחת מידע לסייבר. שני התחומים נוגעים להגנה (או תקיפה) של נתונים ומידע של ארגון, עסק או אדם. אך אירועי אבטחת מידע בכללותם עוסקים בכל סוגי המידע, גם דיגיטלי, גם אינטרנטי וגם פיזי כמו מסמכים. בעוד שסייבר עוסק בלעדית במרחבים הווירטואליים והדיגיטליים של מידע אינטרנטי, מערכות המחוברות לחומרה או תוכנה ממוחשבת ומידע על מערכות מחשוב ואמצעי אחסון דיגיטליים / מגנטיים. כמו כן, ניהול סיכוני אבטחת מידע נוגע גם לאופן הנגשת המידע והנתונים בארגון, הרשאות למידע וכיוצא באלו.

בהחלט כן! וזו מגמה שרק הולכת ומתחזקת מדי שנה, כאשר התוקפים הופכים מתקדמים ומורכבים יותר והיקף הניסיונות לתקיפות סייבר ולניצל פרצות אבטחת מידע בארגונים, עסקים וגם אנשים פרטיים רק הולך ועולה כל הזמן. רק שימו לב לכמה ידיעות חדשותיות נחשפתם בשנה האחרונה לגבי תקיפות סייבר ואירועי אבטחת מידע הפגעו בחברות ישראליות או אשר כוונו לגורמים ממשלתיים בישראל. רמת, כמות וסוגי איומי הסייבר ואבטחת המידע הם דאגה ממשית שלא הולכת להיעלם, לכן אתם חייבים להיות מוכנים ומוגנים בצורה האופטימאלית.

הסימנים לסיכון גבוה כוללים מערכות מיושנות שלא מקבלות עדכוני אבטחה, עובדים שלא קיבלו הכשרה בנושא אבטחת מידע, חוסר מדיניות ברורה לסיסמאות וגישה למערכות, ותלות רבה במערכות דיגיטליות ללא גיבויים מתאימים. סטטיסטיקות מראות ש-90% מאירועי הסייבר נגרמים משגיאות אנושיות, ו-75% מההתקפות מתחילות באימיילי פישינג. אם הארגון שלכם לא מבצע בדיקות אבטחה קבועות, לא מעדכן תוכנות באופן שוטף, או שהעובדים לא מכירים את הסכנות של פישינג וכופרות – הסיכון שלכם גבוה משמעותית.

העלויות יכולות להיות הרסניות. על פי נתוני 2024, העלות הממוצעת של הפרת מידע הגיעה לשיא חדש של 4.88 מיליון דולר, עלייה של 10% מ-2023. עלות ההתאוששות מכופרות עמדה על ממוצע של 3.58 מיליון דולר, כאשר 63% מהתוקפים דרשו כופר של מיליון דולר או יותר. בתחום הבריאות המצב חמור יותר – עלות הפרת מידע מגיעה לממוצע של 10.93 מיליון דולר. מעבר לעלויות הישירות, יש לקחת בחשבון נזקים למוניטין, אובדן לקוחות, עצירת פעילות עסקית, וקנסות רגולטוריים. 60% מהעסקים הקטנים נסגרים לאחר תקיפת סייבר.

התקפות הפישינג הן הנפוצות ביותר, עם יותר מ-75% מההתקפות הממוקדות שמתחילות באימייל. כופרות (Ransomware) הפכו לאיום מרכזי, כאשר התקפה מתרחשת בממוצע כל 11 שניות. התקפות DDoS עלו ב-550% ב-2024 לעומת השנה הקודמת. איומים חדשים כוללים שימוש בבינה מלאכותית ליצירת תוכן מזויף (Deepfakes), התקפות על רכיבי IoT, וניצול פרצות בשירותי ענן. בישראל, רואים גם עלייה בהתקפות מקבוצות אקטיביסטיות פרו-פלסטיניות ופרו-איראניות, במיוחד על תשתיות קריטיות ואתרי ממשלה.